לב הדברים הוא ארגון שנוסד בשנת 2000 על-ידי הרב החוזר בתשובה ארז משה דורון, במטרה להפיץ את משנתו של ר' נחמן מברסלב בציבור הישראלי. במהלך פעילותו בארגון, התמקד הרב דורון בכתיבת ספרים, מסעות לאומן והעברת שיעורים פרונטליים ווירטואליים. במהלך השנים, יצר הרב קשר עם ידוענים שחזרו בתשובה, כגון הזמר אביתר בנאי, העיתונאי צבי יחזקאלי ואחרים. בין היתר, נוצר קשר בינו ובין גידי דבוש, בן קיבוץ חוזר בתשובה וזמר. ברבות הזמן הפך הפך דבוש למטפל רוחני וכיום הוא העומד במרכז הארגון.

בשנת 2008, בעקבות סדנה טיפולית לגברים בהנחיית הרב דורון ודבוש קיבל הארגון תפנית. דבר הסדנה עבר מפה לאוזן והיא צברה פופולריות רבה. לאחר ששה חודשים נפתחה הסדנא גם לנשים. מאז 2012 הפכה הסדנה, שנקראת 'שקוף', למוקד הפעילות של הארגון ולמקור הכנסתו המרכזי. הגידול במספר הנרשמים הביא להעברת משרדי הארגון למבוא חורון, להקמתה של סדנת המשך ('התומכים') ולהרחבת הפעילות באופן כללי.

בשנת 2013, עזב הרב דורון את הארגון וניתק קשר עם הנהגתו, שנותרה בידי דבוש.  דבוש הוא המנהל כיום את הארגון ומשמש כמנחה המרכזי בסדנאות. 'לב הדברים' בנוי מעגלים-מעגלים, כאשר במרכז נמצא מעגל ההנהגה, אשר אנשיה עובדים תמורת שכר וסביבו מעגלים מתרחבים של מתנדבים ופעילים, הנוטלים חלק בהעברת הסדנאות ולעתים אף באימון אישי ורוחני בתשלום, מחוץ למסגרת הארגון הרשמית.

הארגון מציע שתי סדנאות בתשלום הנערכות בנפרד לגברים ולנשים – סדנת 'שקוף' וסדנת המשך בשם 'התומכים'. דבוש מעודד את המשתתפים בסדנאות לשתף להיחשף רגשית וליטול על עצמם התחייבויות שונות ברוח תורת ר' נחמן – התבודדות, טיפול בהתמכרויות, התמודדות עם מערכות יחסים בעייתיות ועוד. חלק ניכר מן העבודה בארגון היא טיפולית פרטנית, ומתבצעת מחוץ לסדנא, בין החניך (הנתמך) ובין 'תומך' שהוא בוגר שתי הסדנאות. סדנת ההמשך 'התומכים' מיועדת להכשרה של 'תומכים'. סדנה זו חושפנית יותר באופייה וכוללת סימולציות מעשיות להכשרת התומכים.

בנוסף לסדנאות, נערכים אחת לחודש או סביב חגי ישראל 'ימי חברים'. ימי החברים נערכים בנפרד לנשים ולגברים, נגבה עבורם תשלום נפרד והם מהווים הזדמנות לגיבוש חברתי ולגיוס משתתפים חדשים לסדנאות. אחת לשנה, נוסעים חברי 'לב הדברים' לקברו של ר' נחמן באומן. האווירה במסע איננה פורמלית וכוללת טבילה במקווה, התבודדות וסדנה יומית משותפת. הנסיעה והשהות באומן נתפסת כהתעלות רוחנית, המסייעת להצלחתו של הטיפול.

קבוצת המשתתפים בסדנאות ובמפגשים מונה כ-300 איש, מחציתם נשים ומחציתם גברים. בשנים 2009-2014 השתתפו בסדנה 2500 איש בהתפלגות זהה בין נשים וגברים. הקבוצות בסדנאות הטרוגניות מאוד – הן כוללות חוזרים בתשובה מחסידות ברסלב שהתקרבו ליהדות בתיווך הרב דורון, חרדים מבית (חסידים וליטאים), דתים-לאומיים וכן מסורתיים וחילוניים בדרגות שונות של 'התחזקות'.

לדברי אנשי המפתח בארגון אין הם 'ממציאים' או 'מפתחים' דבר, בדומה לר' נחמן עצמו, שראה בשיטתו 'קנקן חדש ליין ישן'. אנשי הארגון מדגישים כי הם מחויבים למסגרת ההלכתית של ה'שולחן ערוך' ולפסיקותיו של הרב עובדיה יוסף, לתוכה הם יוצקים את התוכן הטיפולי של ר' נחמן.

להלן מספר נקודות מרכזיות לתיאור תפיסת העולם של הארגון:

הלב: מטרת העל של סדנת 'שקוף' היא השבת הלב והרגש אל העשייה היהודית, תוך חיבור למשנתו של הר' נחמן וללב הפנימי החבוי, כביכול, בכל אחד. חלק גדול מהווית הארגון נשען על זניחת השכל והרציונל ועל החיבור לממדים הרגשיים והחווייתיים של הקיום האנושי.

רבינו כטיפול נפשי: הפן האישי טיפולי בתורתו של ר' נחמן נתפס כדרך להשתחרר מכבלי התרבות המערבית, מן התחרותיות והחיצוניות, לטובת עבודה פנימית ואותנטית.

השיבה לילד הפנימי: מוטיב מרכזי בסדנת 'שקוף' הוא החיבור לתקופת הילדות, במטרה לשבור דפוסים, מצוקות והרגלים. בסדנה מעודדים את המשתתפים לשיר, לצחוק ולהיות רגשיים, אקספרסיביים ואותנטיים.

התהליך כמטרה: חלק מרכזי בתפיסת העולם של הארגון הוא ההתמדה הנדרשת מן המשתתף. תפיסה זו נובעת מן ההשקפה שלפיה הטיפול הוא אינסופי. משום כך, מודגש בסדנא 'מבחן הדרך' כמרכיב ממשנתו של ר' נחמן, הנבדל כביכול ממבחן התוצאה המערבי והשטחי. התמדה משמעה מתן אמון בתהליך, בקבוצה ובהנהגה, לצד שמירה על 'גבולות' וקיום פרקטיקות כדוגמת התבודדות יומית, שמירת הברית (הימנעות מאוננות), הופעה סדירה לפעילות ועוד.

קולקטיב נסתר: חלק מן האידאולוגיה בסדנאות, המיוחסת לר' נחמן עצמו, כוללת בוז מובנה כלפי העולם וכלפי קטגוריות חברתיות חיצוניות. בדרך זו נוצרת בין המשתתפים תחושה של מעין 'קולקטיב נסתר' – מכנה משותף הקשור בר' נחמן עצמו – אשר גובר על ההבדלים חיצוניים.

תפיסה מהותנית של היהדות: בסדנה מובעת תפיסה מהותנית ביחס ליהדות וזאת כחלק מתורתו של ר' נחמן. היהודי נתפס כמי שיש בו 'נשמה יתרה', המתעלה על פני כל חלוקה חברתית, דתית או אתנית ובעלת רגישות רוחנית גבוהה מזו של הגוי. מכאן גם הפלורליזם שבקבלה לסדנה, שכן כל יהודי נתפס כ'בן של מלך' לעומת הגוי הנתפס כ- 'בן שפחה'. ככזה הגוי נתפס כמי שאינו מסוגל לשלב בין התחזקות דתית ומודעות עצמית.

חזרה בתשובה: למרות האופי הפלורליסטי משתתפי הסדנה, ההלכה נתפסת כמסגרת הנכונה והאותנטית ביותר עבור היהודי. ככלל, שמירת המצוות מקבלת אינטרפרטציה רוחנית ונתפסת ככלי טיפולי, המאפשר את התהליך הפנימי ומשרה את שלוות הנפש הדרושה כדי לחולל את השינוי הנכסף.

הורדת הדוח המלא

הורדת הדוח

בעמוד זה הופיע תקציר הדוח. לקריאת הדוח המלא לחצו כאן